הקורא בקטשופ

הרעיון: יום בחיי קורא בקטשופ – ראיון מול המצלמה ושוטים של חיי העשייה
שחקן מוביל: אדיב – אודי כגן

 

*אדיב יושב בשאנטי מול המצלמה (מאחוריו השולחן קריאה/עבודה שלו)*

"צפרא טבה, אני אדיב אוסום. נזיר, איש עולם, מאהב ומייסד תורת החרטא – קצ'פה.
רבים היום לא יודעים איך לכל דבר יש משמעות בעולמנו, בעיקר באיך שאנו שמים את הקטשופ שלנו באוכל. הפעם הראשונה שהבחנתי בזה, הייתי רעב. הכנתי לי פרוסה עם גבינה לבנה וקטשופ כרגיל, ותוך כדי שאני משפריץ, הרגשתי איך משהו גדול ממני מנסה לשחק איתי, ולדבר דרכי ואיתי.

*רואים את אדיב משחק איקס עיגול בקטשופ על פרוסת לחם/צלחת חד"פ*
"ומאז החלטתי להקשיב ולחקור את התופעה היחודית שקוראת כאן, הבנתי שאפשר להבין המון על האדם דרך הצורה שבה הוא מניח את הקטשופ".

*אדיב פותח את הדלת ללקוח| מעבר שלהם לשולחן והלקוח שם קטשופ אסם על לחמניה ב2 פסים רציפים*

"אני רואה שאתה נורא מסודר על החיים, חזק מאוד אבל רגיש ומכיל, אינטיליגנט אבל צריך לשחרר, יודע מה אתה רוצה ואדם ישר"

​

*הלקוח מורח עם סכין את הקטשופ על כל עבר*

אדיב ממלמל לעצמו: "גנוב על כל הראש"

​

*מעבר לראיון*

"תראה זה מחייב אך ורק קטשופ אסם קלאסי, זה לא עובד עם השאר. בעצם בכל צורה יש סוד שמתגלה אלייך ורק מעטים יודעים לקרוא בו"

​

*אדיב עם לקוח אחר ששם את הקטשופ בעיגולים*

"תראה, אני מזהה את הלופ שאתה נמצא בו בחיים שלך ואני מנחש שזה לא קל לך"
(הלקוח מהנהנן)
"אני רואה שבקרוב יגיע אליך משהו שאתה מאוד צריך, שירגש אותך, משהו חדש שיוציא אותך מעצמך קצת, משהו כמו... זה"
(אדיב שולף קטשופ אסם חריף)

​

*בחזרה לראיון*

"תראה כל המטרה בסופו של דבר זה לעזור לאנשים, כולנו כאן באותה הסירה וזה שאני מבין טיפה הרבה יותר טוב מכולם נותן לי את הכלים לעזור להם להתמודד"
 

*אדיב עם לקוח חדש שמצייר כוכב על לחם, מזכיר את כת השטן*

(נבהל) "תראה אני מזהה צרה צרורה שבדרך אלייך, (משחק עם הזווית של הלחם) או שתהיה כוכב"
 

*בחזרה לראיון*

"תראה זה לא מדע מדויק, אני עושה את ההכי טוב שלי עם המחקר כדי לממש את הנתינה שלי בעולם"
 

*ילד שם גוש קטשופ ענקי על הכל ומורח עם האצבע*

(בלחץ) "ילד מה זה איפה מי שחינך אותך"
הילד: "אבא מה זה אומר?"
(למצלמה במבוכה) "לאוס 2006, קורה", (לילד) "שיהיה לך טעים רצח, עכשיו תאכל ואל תיגע בבגדים"

*מצב ראיון*
"בסופו של דבר, כשאני צודק, זאת ההרגשה הכי טובה בעולם לדעת שכל המאמץ השתלם"
 

*רואים את הילד אוכל עם מלא קטשופ נהנה*
אדיב: זה 350. אני רושם לך.

 

תסריט פולו-אפ
אדיר, הבן של אדיב, מתחיל לקרוא בקטשופ בכתה.
שחקנית: המורה – קרן שחם [אושיית רשת]
אדיר – הילד מהפרסומת הקודמת

​

*בכיתה – תלמיד אומר למורה שלו*
[בבכי] "המורהה!!"
[המורה בחצי יאוש חצי דאגה] "מה קרה? למה אתה בוכה?!"
[שוב בבכי] "אדיר אמר לי שאני אקבל ציון נמוך בחשבון"

​

*מעבר לראיון עם המורה*
"אין אתם לא מבינים, זו מכה. מאז שאבא שלו לימד אותו את השטויות האלו הם מקשיבים לו כל פעם מחדש למרות שזה חארטה בפיתה"

​

*בחזרה לכיתה*
~הבוכה מנגב את הנזלת שלו על השרוול והמצלמה זזה לאט ומראה תור של שישה תלמידים עד שמגיעה לשולחן שבו יושב אדיר, וקורא לתלמיד אחר בשליכטה של קטשופ. אדיב מסתכל על השליכטה ביעני מבט חוקר, ואז על התלמיד, ואז על השליכטה וכו'~
"יהיה לך 80 בגאוגרפיה!"

​

*בחזרה לראיון עם המורה – שמגלגלת עיניים*
"לא אני מתה. אין להם בכלל גאוגרפיה במערכת השנה, אתה מבין? אין אין, אני אין לי כוחות יותר"

​

*אדיר עם תלמידה אחרת בכתה ששמה את השליכטה, וטקס מבטים בין השליכטה אליה*
[אדיר בהתלהבות] "היום תקבלי פתק מיוחד (מסתכל על הידיים המלוכלכות שלו) מלא בקטשופ, תסמני כן"

​

*המורה בצד המומה, מגלגלת עיניים, לא אומרת מילה*
 

*אדיר קורא לתלמיד אחר, ששם בדיוק אותה שליכטה על השולחן ואז אותו הטקס מבטים*
~אדיר לוקח 2 אצבעות בקטשופ ומורח לו אותן על הלחיים כמו לוחם~
"היום בשיעור ספורט אתה תשים גול מכל המגרש!"
 

*בחזרה לראיון*
[מסתכלת למעלה] "ריבונו של עולם מה חטאתי, מה?
[למצלמה] מעניין איך הוא יגיב שאני אספר להם שבוטל השיעור היום,
אידיוט מי שחשב על הסיפור הזה של לקרוא בקטשופ, אני אומרת לכם, אידיוט"

​

*המורה לתלמידים*
"טוב לקפל את ההפגנה, כולכם לחזור לשבת, מספיק.
אין בכלל שיעור ספורט היום, הוא בוטל אתם מסיימים שעה קודם.
~אדיר שם את היד שמלאה בקטשופ בצורה מיואשת בפנים~
[המורה] "אדיר תתחיל לנקות פה, מיד. אני הולכת לאכול, כשאני חוזרת הכל פה נקי, ברור?"

​

*לוקחת את הקטשופ אסם ביחד איתה ויוצאת מהכתה, תוך כדי שהיא שמה קצת על האצבע וטועמת בכיף*
[ממלמלת לעצמה] "מממ.. אין, לא משלמים לי מספיק"